האם אתה מפחדים מהשקט?

שקט...

דממה...

העולם נדם...

הפלאפון לא רוטט... מזמזם... אין שום התראה... לא זוכרת מתי הייתה בפעם האחרונה שזה קרה...

מדהים כמה אני לפעמים אני זקוקה לשקט... כשהחיים מרגישים כל כך עמוסים...

ובו זמנית כמה לפעמים אני יכולה לעמוד מולו חסרת אונים כשהוא מגיע... :)

פתאום לא יודעת מה לעשות איתו... עם כל השקט הזה...

רק אני והוא... בודדים...

מסתכלים אחד לשני בעיניים... מחליפים מבטים... אני והוא... הוא ואני...

"מה אתה רוצה ממני..."

אני שואלת... מבולבלת...

"מאיפה הגעת לי פתאום..."

ככה באמצע החיים... שקט מוזר... לא מוכר...

והוא מסתכל עלי בחזרה...

שותק... לא עונה... רק קורץ לי קריצה... וחיוך שובב...

ומפטיר... ספק לי... ספק בינו לבין עצמו...

"שקט רצית... קראת לי... הזמנת... ועכשיו... מה? רוצה שאלך? שאחזור חזרה?"

ואני תוהה... ביני לבין עצמי...

"כן... שקט... איזו מתנה..."

הולכת עכשיו... להתבונן ביני ובין עצמי... בשקט שלי... במה שקורה בתוכי...

הולכת להתמקד... לפגוש את עצמי בתוכי... המקום היחיד שבו אני קיימת...

המקום היחיד שבו באמת יש לי שקט...

ואם גם אתם רוצים... למצוא את השקט שבפנים...